קבלת החלטות: כמה מילים על עייפות קוגניטיבית (עייפות ההחלטה)

איך אנחנו מחליטים כשאנחנו עייפים? — עייפות ההחלטה

1. נתחיל בחידה

3 אסירים הופיעו בפני ועדת השחרורים המורכבת משופט, קרימינולוג ועובד סוציאלי.

כל השלושה השלימו לפחות 2/3 מהעונש שלהם. ועדת השחרורים העניקה חופש רק לאחד מהם; נחשו מי זה היה?

אסיר מס' 1: הופיע בפני הועדה בשעה 8:50 בבוקר. מרצה עונש של 30 חודשים בגין מרמה והונאה

אסיר מס' 2: הופיע בפני הועדה בשעה 15:30 אחה"צ. מרצה עונש של 16 חודשים בגין תקיפה

אסירה מס' 3: הופיעה בפני הועדה בשעה 16:25 אחרה"צ. מרצה עונש של 30 חודשים בגין מרמה והונאה

שופטים השומעים את בקשות האסירים ובוחנים את ההמלצות המתקבלות משאר חברי הועדה (קרימינולוג ועובד סוציאלי) מאשרים שחרור מוקדם רק ל- 1/3 מהמקרים.

אחרי ניתוח של מעל 1000 החלטות שנקבעו במהלך תקופה, הגיעו החוקרים לתוצאות מעניינות מאוד לגבי דפוס קבלת ההחלטות של ועדת השחרורים:

הדפוס איננו קשור לרקע אתני, למין, לפשעים או לעונש שנקצבו לאסיר אלא תלוי בזמן בו האסיר מופיע בפני הועדה, כלומר, הסבירות לקבל שחרור מוקדם משתנה באופן דרסטי לאורך היום.

אסירים שהופיעו בפני הוועדה בתחילת היום קיבלו שחרור מוקדם ב 70% מהמקרים בעוד שאלו שהופיעו לקראת סוף היום קיבלו שחרור מוקדם בפחות מ- 10% מהמקרים.

למרות שאסיר מס' 1 ואסירה מס' 3 מרצים את אותו הזמן בגין אותה עברה אסיר 1 קיבל שחרור מוקדם ואסיר 2 ואסירה 3 לא קיבלו.

הבקשה שלהם הגיעה לדיון בזמן הלא נכון של היום.

חשוב להדגיש: אין שום דבר זדוני בהתנהגות השופטים. השיפוט הבעייתי כביכול נובע מקושי ומותשות נפשית לבצע מספר גדול של פסיקות (החלטות) אחת אחרי השנייה לאורך יום עבודה מלא.

2. משמעות המושג: עייפות ההחלטה

עייפות ההחלטה מעוותת את שיקול הדעת של כולנו (לא רק של שופטים) וגובה מאתנו מחיר יקר. עם זאת, מעטים האנשים שבכלל מודעים לתופעה הזו.

עייפות ההחלטה עוזרת להסביר מדוע אנשים 'רציונלים', 'ממוצעים', ו'מחושבים' מבזבזים כסף על בגדים שכבר יש להם, קונים ג'אנק פוד בסופר ולא מצליחים לעמוד מול איש המכירות ש'דוחף' להם מוצר או שירות שהם ממש לא צריכים.

לא משנה כמה רציונליים ומרוכזים ננסה להיות, אנחנו לא נצליח לקבל החלטה טובה אחרי החלטה טובה מבלי שניאלץ לשלם על כך איזשהו מחיר.

עייפות ההחלטה או אנרגיה נפשית נמוכה, בשונה מעייפות גופנית היא עייפות שרובנו כלל איננו מודעים לה.

3. איך אנחנו מחליטים כאשר אנחנו עייפים?

ככל שנבחר ונחליט על יותר דברים לאורך היום כך תהפוך כל החלטה ליותר ויותר קשה למוח שלנו ובסופו של דבר ניאלץ לחפש 'קיצורי דרך' באחת משתי דרכים שונות:

הראשונה: להפוך לפזיזים מאוד;

לפעול באופן אימפולסיבי במקום להשקיע אנרגיה במחשבה ועיבוד של כל החלטה

והאפשרות השנייה (שהיא חוסכת אנרגיה אולטימטיבית) והיא פשוט לא לעשות כלום;

במקום להתייסר לגבי החלטה מסוימת אפשר פשוט להימנע ממנה לגמרי.

(דחיית החלטה יכולה לגרום לנו לבעיות גדולות בטווח הרחוק אבל בטווח הקצר היא מקלה מאוד על מתח ולחץ נפשי).

עוד על דחיינות בקבלת החלטות בפרט ובחיים בכלל אפשר לקרוא כאן

האפשרות השנייה והחסכונית באנרגיה (לא לעשות כלום) פועלת באופן כזה שאני מתנגד לכל שינוי עם סיכון פוטנציאלי כלשהו.

(אסיר שישתחרר ויחזור לרחוב עלול לבצע פשע נוסף. השופט העייף מוועדת השחרורים בוחר בדרך בה הסיכון הפוטנציאלי אפסי: הוא לא מאשר שחרור מוקדם והאסיר ממשיך לרצות את העונש שלו ובכך, כביכול, נמנע הסיכון לחברה)

עייפות ההחלטה הוא גילוי חדש יחסית הכולל תופעה שנקראת 'דלדול האגו' – מונח שטבע הפסיכולוג החברתי Roy Baumeister.

מחקרים שעשה הוכיחו כי בכל אחד מאתנו קיים מאגר סופי של אנרגיה נפשית להפעלת השליטה העצמית שלנו;

אם הצלחנו להתגבר על הפיתוי לאכול חבילת M&M או עוגיות שוקולד טריות שהרגע יצאו מהתנור נהיה מסוגלים פחות לעמוד בפיתויים נוספים אם יגיעו בהמשך.

כח רצון מתגלה כאן כהרבה יותר 'ממושג' או מטאפורה. מדובר בסוג של אנרגיה נפשית מוגבלת.

היום אנחנו מוצפים.

יש לנו כ"כ הרבה אפשרויות, וכ"כ הרבה בחירות לעשות. הגוף שלנו אולי מציית לנו אבל המחשבה יכולה להתעייף ולנדוד בכל רגע נתון.

החלטות גדולות, החלטות קטנות - כולן מצטברות במשך היום: מה לאכול לארוחת בוקר? לאן לצאת לחופשה? כמה כסף לבזבז?

כל החלטה כזו מחלישה את כח הרצון שלנו אבל אנחנו לא נרגיש שום סימפטום ברור למתי בדיוק המצב הופך להיות קשה ומתי כח הרצון שלנו הופך לחלש במיוחד.

4. קבלת החלטות: כמה מילים על עייפות קוגניטיבית (עייפות ההחלטה) - פתרונות אפשריים

מחקריו של Baumeister מראים שהאנשים עם השליטה העצמית הטובה ביותר הם אלו שדאגו לבנות לעצמם חיים מאוזנים כך שיוכלו לשמר לאורך זמן את כח הרצון שלהם:

אנשים עם שליטה עצמית טובה מנסים להימנע מימים עם פגישות או פעילויות ברצף וללא הפסקות. ובעיקר, הם דואגים לכך שיהיו להם כמה שיותר הרגלים קבועים ומעוגנים לאורך היום - הרגלים שיבטלו עבורם את המאמץ הנפשי של בחירות.

1. צמצמו ההתלבטויות

ריבוי אפשרויות נותן לנו מצד אחד תחושת 'שפע' אבל רוב ההחלטות הן לא באמת כאלה 'משמעותיות' לעומת זאת, הן גוזלות מאתנו זמן ואנרגיה נפשית.

במקום להחליט בבוקר אם לצאת לרוץ או לא קבעו לעצמכם ימים ושעות שהם אתם 'יוצאים לרוץ', דאגו להכין לעצמכם כריך בריא לצהריים (כדי שלא תצטרכו להתלבט בין המבורגר וצ'יפס ללאפה) והשקיטו (לא רטט) את הנייד לכמה שעות לפני שתתחילו לעבוד על משימה הדורשת ריכוז גבוה.

2. סגנון אישי קבוע

מחקרים מראים שהיצמדות לסגנון בחירה קבוע עוזרת להפחית את עייפות ההחלטה ולהימנע מדחיינות - למשל - הגדרת נהלים קבועים לטיפול בבחירות חוזרות;

ארוחת ערב אחת בשבוע תהיה תמיד תהיה אוכל קבוע (לדוג': ביום חמישי מזמינים פיצה)

3. נטרלו חסמים רגשיים פשוטים

שהופכים לבלתי נסבלים אבל קריטיים כשאנו נמצאים במצב של עייפות ההחלטה.

התעסקות עם איפוס/שינוי סיסמא למשל (ואח"כ אישור במייל וכל העניינים מסביב), יכול להעצים את הדחיינות שלי ולמנוע ממני לטפל בנושא חשוב כמו פנסיה או קרן השתלמות.

מי יכול להאמין שעניין סתמי ופשוט שכזה (אך מצד שני גם דורש ממני זמן וסבלנות לתהליך) הוא מה שעושה את ההבדל בין טיפול במשימה בזמן לבין דחייתה למועד לא ידוע.

בחינה מדודקדת וייעול פעולות ומשימות שגרתיות לאורך היום יאפשרו לי להקטין עד כמה שניתן החלטות קטנות ולא חשובות כך שאוכל ליצור לעצמי רצף אוטומטי של פעולות שיובילו אותי להחלטות טובות שלא יגזלו מהאנרגיה שלי.

שרית קלדרון גורקוב מאמנת אישית

15 דקות

הזמינו עכשיו