חרטה היא תהליך רגשי מורכב הכרוך בחשיבה ותחושה. שלא כמו כעס או פחד, חרטה איננה נחשבת כרגש ליבה אלא כשילוב של שני רגשות ראשוניים המופעלים בסמיכות: בושה ועצב. חרטה קשורה לזיכרונות ומקושרת במחשבתנו ל'מה היה יכול להביא לתוצאה טובה יותר אילו הייתי עושה את הדברים אחרת'?
בשונה מאכזבה שאנו חשים כשהתוצאה הסופית איננה בשליטתנו, חרטה נתפסת ככזו שנובעת מעשייה (או אי-עשייה) שלי ומכאן שהתוצאה הסופית היא באשמתי.
כשאנחנו חושבים על החרטות שלנו אנו מתמקדים לרוב בהחמצת הזדמנויות, החלטות עבר והפסדים. מה שמעסיק אותנו במיוחד בכל מה שקשור לחרטות הוא שלא הצלחנו לעמוד בציפיות שלנו מעצמנו ובדברים שאנו מאמינים שהיינו צריכים לעשות בנושאים כמו חינוך, קריירה, רומנטיקה, הורות, פנאי ושיפור עצמי.
באיזו תדירות את/ה נזכר/ת בחוויות ואירועים בחייך וחושב/ת לעצמך:
הלוואי והייתי מתנהג אחרת?
בפרויקט אמריקאי ראשון מסוגו בעולם נשאלו 4500 אנשים שונים על חרטות חייהם. במקביל, הושק אתר שאסף וריכז עוד 16 אלף חרטות של אנשים מ- 106 מדינות ברחבי הגלובוס.
'פרויקט החרטות הגדול' הפך למאגר הנתונים הגדול בעולם הכולל את מגוון החרטות האנושיות שלנו.
אחד הממצאים המעניינים שעלו מניתוח המידע בפרויקט הוא שקיימים 4 סוגי חרטות עיקריים:
1. חרטות יסוד
חרטות יסוד מייצגות תפיסה של 'כישלון אישי' שאני אחראי עליהן
"לו רק הייתי עושה את מה שנדרש".
חרטות מסוג יסוד קשורות בעיקר לעניינים כספיים ובריאות. (השקעות, חיסכון והקפדה על אורח חיים בריא בשלל היבטיו)
2. חרטת האומץ
עם הזמן בני אדם נוטים להתחרט על חוסר מעש – הזדמנויות שפוספסו למשל:
הקמת עסק, אהבה, שינוי בתפקיד מקצועי/מקום עבודה, לימודים
אבל גם בנושאים פחות 'משמעותיים' כמו לימוד שפה חדשה, לנגן בכלי נגינה, להצטרף למקהלה...
כל הזדמנות ש'פוספסה' גורמת לאדם לחשוב – איך היו נראים החיים אם רק הייתי מעז ולוקח את הסיכון?
3. חרטת מוסר
קטגוריה זו מייצגת סיטואציות בהם היתה לנו יכולת לבחור בין שתי אפשרויות ובחרנו דווקא את האופציה המוסרית פחות.
מדובר בקטגוריה הקטנה ביותר מבין הקבוצות (מייצגת רק 10% מכלל החרטות) אבל היא המגוונת, המשמעותית והכואבת לנו ביותר.
חרטה מקטגוריה זו משאירה אותי עם המחשבה:
איך היו נראים הדברים אם הייתי עושה את הדבר הנכון?
4. חרטת הקשר
חרטה על הזנחת/ניתוק קשרים עם אנשים שהיו משמעותיים בחיינו ועזרו לנו לבסס את תחושת השלמות האישית.
זוהי הקטגוריה עם כמות החרטות הגדולה ביותר – לבני האדם יש כמות עצומה של חרטות לגבי מערכות יחסים שנקטעו, לא נשמרו או שלא מומשו. "לו רק הייתי מושיט את ידי אליו/אליה, מתאמץ קצת יותר בשבילו/ה"...
בשונה מקטגוריות החרטה האחרות, זוהי הקטגוריה היחידה בה יש משהו שאני יכול לעשות (במידה והאדם איתו אני רוצה לחדש את הקשר עדיין בחיים).
מה שעלול לסכל את ניסיון התיקון הוא הפחד שלי והערכת יתר שלילית לגבי תגובתו של האדם עמו אני רוצה לחדש את הקשר.
במאמץ להבין טוב יותר את החרטות של האנשים נשאלה קבוצה קטנה של אנשים שהשתתפו בפרויקט השאלה הבאה:
איזה מבין המשפטים הבאים נכון יותר לגביך?
1. יש לי חרטות – הן לימדו אותי הרבה
2. אין לי חרטות. הטעויות שלי הביאו אותי לנקודה בה אני נמצא היום בחיי
62% מהאנשים ענו 2
שאלה זו מביאה כל אחד מאתנו להתבוננות פנימית (ולעיתים גם דיון ועבודה עם איש מקצוע רלוונטי) על בושה, החמצת הזדמנויות, התפתחות אישית וחרטה באופן כללי.
"אני לא מתחרט על הטעויות שעשיתי, בזכותם הגעתי לאן שהגעתי" הוא משפט עוצמתי אבל יכול להיות גם מסוכן.
היעדר אמיתי של חרטה יכול להיות גם סימן למחלה קשה, כולל מגוון מחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות. חרטה היא למעשה סימן לנפש בריאה ומתבגרת.
יכול להיות שאנשים אשר מזדהים מאוד עם פילוסופיית "אין לי חרטות" למדו איך לייעל את החרטה שלהם. החמצות בחיים הן מורים עוצמתיים המכוונים אותי קרוב למה שאני באמת צריך/ה ומעריך/ה בחיים האלו.
הבנה טובה ומעמיקה של ערכי הליבה שלי יכולה לתת לי הנחיות ברורות יותר לגבי הערכים 'שהפרתי' או שמהם התעלמתי ובעקבות כך התעוררו בי רגשות חזקים.
הכרות מעמיקה עם ערכי הליבה שלי יכולה לעזור לי גם בהחלטות עתידיות בחיים שלי.
החיים הם פרויקט המחקר הגדול שלנו. בפרויקט הזה אנחנו גם הנבדקים וגם החוקרים המובילים את המחקר עצמו. הידע והמסקנות שאנו רוכשים לאורך השנים הם הניסיון והמודעות שלנו.
אם היתה ניתנת לך עוד הזדמנות, מה היית עושה אחרת?
אם את או אתה מרגיש/ה 'תקועים' בחרטה לגבי סיטואציה מהעבר, עסוקים בה כ"כ כך שהיא מפריעה לכם להתקדם, מעוררת בך כעס, חרדה, בושה או אכזבה יש לך בחירה:
להמשיך להתבוסס בחרטה שלך או לסלוח לעצמך בחמלה
אימון אישי ו/או כתיבה אינטואיטיבית יכולים לעזור לך.
מקורות
1. The 4 Major Kinds of Regret, Paula Davis J.D., M.A.P.P. , psychology today
2. 8 Ways Regret Can Lead to Personal Growth, Michelle P. Maidenberg Ph.D., MPH, LCSW-R, CGP, psychology today
3. Regret, Mary C. Lamia Ph.D., psychology today
Comentários