"קונפוציוס אומר: רבים מבקשים את האושר גבוה מעל האדם, ואחרים מבקשים אותו נמוך ממנו; אבל האושר הוא כקומת האדם. ומספר סוגי האושר כמספר קומותיהם השונות של בני האדם".
זורבה היווני, ניקוס קאזאנצאקיס
מסתבר שלחפש ולמצוא משמעות זה לא עניין קל.
הימים גם ככה ארוכים ועמוסים במחויבויות, אחריות, לחצים ואירועים בלתי צפויים;
קל מאוד להיסחף ולהשקיע את הזמן והאנרגיה בסביבה ולא בעצמנו (עבודה, ילדים, בית, חברים)
ובכלל, עצם המחשבה על השקעה והתעמקות בחיפוש משהו (שלא תמיד ברור או ממש מוגדר) יכולה להיות מאוד מבלבלת, מעייפת ומתישה.
ובכל זאת,
כולנו מחפשים וזקוקים למשמעות- בכל גיל ובכל שלב בחיים;
תכלית לכל יום שעובר, הסבר פרטי משלנו לבחירות, למעשים ולדרך בה אנו בוחרים ללכת.
אבל למה בעצם למצוא משמעות זה לא פשוט?
קודם כל, כי אי אפשר להעתיק או 'לקבל השראה' למשמעות מחברה או מבן משפחה
משמעות לחיים היא עניין סובייקטיבי, ומשתנה בין אדם לאדם ואפילו ביננו לעצמנו (לאורך השנים);
אני יכולה למצוא משמעות אדירה בעשייה שתיחשב חסרת ערך לאחר, ויותר מזה - יכול מאוד להיות שהדברים שהיו משמעותיים עבורי בגיל 21 יקבלו משמעות וחשיבות שונה -עשור מאוחר יותר.
בכל תקופת חיים אנו מחפשים סיבה קרובה לליבנו שעבורה נכוון את העשייה והבחירות שלנו; על פיה נחליט אם ומתי להתמסר ללימודים, איזה סוג קריירה נבנה לעצמנו, איך נבחר זוגיות, באילו קשרי חברויות נשקיע ואלו נפרק, מתי נזניח או נטפח תחביב, ואם ומתי נקים משפחה...כו'
יש תקופות בחיים שהמשמעות ברורה לנו היטב, הסיבות מעירות אותנו בבוקר והולכות אתנו לישון בלילה.
ויש תקופות שהמשמעות הולכת לאיבוד -
אירוע או חוויה אישית, משבר עולמי או אירועים בעבודה, לפעמים אפילו סתם כך, משהו שקשה לנו להגדיר במילים או לאמוד, מוביל אותנו לתקופה מבלבלת בה המשמעות של העשייה היומיומית מוטלת בספק, הכל הופך ללא רלוונטי ולמשעמם.
אחת הדרכים למצוא משמעות היא לנסות ולהיזכר ברגעי השיא בחיי. אותם רגעים לאורך השנים בהם הרגשתי שאני הכי קרוב/ה למימוש עצמי:
חוויות של התרגשות, התעוררות, שמחה גדולה מאוד.
למשל, בתקופת הילדות.
אם אתעמק בה אך מעט אוכל למצוא בה רמזים ברורים למשמעות שאני מחפש/ת-
מה הכי אהבתי לעשות כשהייתי ילד/ה?
לחקור? לטייל בטבע? לשחק? לנגן? לצייר?
בכל גיל אנו ממשיכים לשאת בתוכנו את הילד הקטן שהיינו. את היכולת להיות טבעיים וספונטניים. לפעמים נסיבות החיים משתיקות או מעלימות את הילד הקטן הזה אבל
חיבור מחדש אליו ואל אותה פעילות שגרמה לו להתרגשות ושמחה גדולה יכולה לרמז לי על הדברים שיכולים להיות משמעותיים בחיינו גם היום. השקעת זמן בפעילות כזו היא תמיד חיונית ובריאה; למילוי מצברים, להגברת היצירתיות, לאושר.
דרך נוספת לגלות את המשמעות היא לשים לב לאנרגיה שלי:
האנרגיה של כולם משתנה לאורך היום; היא מושפעת ממצב רוח, מחסור בשינה, דאגות ועומס.
ועדיין, יש רגעים ביום עם עבודה או התנהלות 'זורמת':
פעילות עם אנרגיה גבוהה, קצב טוב, הנאה, הזמן חולף מהר והתוצאה טובה ויפה. אני מעורב לחלוטין בפעילות מתוך התלהבות וערנות, מרגיש יצירתי ונהנה מכל רגע.
עבודה או התנהלות עם זרימה אומרת לי למעשה שאני משתמש/ת היטב ונכון בכישורים וביכולות שלי והעבודה עצמה משמעותית עבורי.
אילו עבודות/פעילות מכניסות אותי למצב של 'עבודה בזרימה'?
איזה סוג של עבודה ממלאת אותי באנרגיה? (לעומת עבודה ששואבת אותה)
האנרגיה שלי היא מסר חשוב מהתודעה שלי אלי.
"אנשים נוטים להרגיש 'חוסר משמעות' כשהם אינם מצליחים לזהות באופן ברור מה באמת חשוב להם בחיים באותו הזמן - ולעיתים קרובות שמים את הפוקוס דווקא על מה שהם מאמינים שחסר להם." ('למצוא משמעות בעולם לא מושלם', לנדאו, ע.)
חיים עם משמעות לטענתו של לנדאו, הם חיים בהם נצליח ליצור לעצמנו משוואה מאוזנת בין תחומים שהם בעלי ערך עבורנו.
פעולות במציאות החיים שימלאו את היום והזמן שלנו ויהוו ביטוי חיובי לערכים, ליכולות ולרצונות שלנו.
לעומתם, חיים חסרי משמעות יהיו חיים בהם לא נצליח לבטא באופן ראוי את הערכים ותפיסות העולם שלנו (יהיה אופן ביטויים אשר יהיה).
ולכן, על מנת לחוות משמעות בחיים אנו נדרשים לשני שלבים -
הבנה ופעולה
בשלב הראשון עלי להבין מהם ערכי הליבה של אישיותי; מה הכי חשוב לי בחיים? איזו סוג של עשייה, אילו פעולות, מצבים, מסבים לי הנאה, סיפוק, שמחה?
השלב השני הוא פעולה, היות וההבנה לבדה איננה מספיקה.
כי גם אם הבנתי שערך המשפחה חשוב לי יותר מכל, אבל אינני מצליח לתרגם אותו לפעולה במציאות היומיומית שלי, (למשל - לבלות יותר זמן עם המשפחה) לא באמת הצלחתי לממש את הערך הזה, ומכאן שלא אצליח ליצור את תחושת המשמעות שאני רוצה וצריך.
יש לא מעט אנשים שיודעים היטב מה מסב להם הנאה ושמחה אבל הם אינם מצליחים לתרגם את הידיעה הזו למעשים ופעולות בחיים שלהם. צמצום הפער בין הידיעה לעשיה הוא הכרחי.
דרך טובה לצמצם את הפער בין ידיעה לעשייה היא לעבור אימון אישי
כשאני מחליט/ה לעבור אימון אישי אני מחליט/ה להשקיע בעצמי: במי שאני ובמי שאני רוצה ויכול/ה להיות.
באימון אישי מתאפשר (בין היתר) מפגש חדש שלי עם עצמי - גילוי אספקטים, ערכים ויכולות בחיי שלא קיבלו התייחסות או ביטוי ראויים עד היום.
אימון אישי הוא תהליך ממוקד ומהיר הנותן כלים מעשיים לחיים בנוסף לתמיכה רגשית וליווי צמוד.
כלי האימון הם אוניברסליים ורב-פעמיים. הם יוכלו לשמש אותי בכל אתגר או התלבטות לשארית ימי חיי.
עוד על אימון אישי, תוצרים מתהליך האימון, מידת התאמה לתהליך וההבדל הגדול בין אימון לטיפול פסיכולוגי אפשר לקרוא כאן
***הסבר לתמונה***
המספר 42 הוא התשובה לשאלה הנצחית של החיים, היקום וכל השאר לפי "הרהור עמוק"
מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, דאגלס אדאמס.
עוד קצת מהבלוג שלי:
@שמעת כבר על לוח חזון? מי צריך אותו? ואיך אפשר להכין לבד?
רוצה לחכות ולהתחיל רק מחר?
במיוחד בשבילך:
@שיטת פומדורו לניהול משימות לדחיין המצוי
יש לך שאלה? אפשר לשלוח לי מייל
או הודעה או פשוט להתקשר
054-7894522
ביבליוגרפיה:
Why You Should Prioritize Meaning in Your Everyday Life, PNINIT RUSSO-NETZER
You Don’t Find Your Purpose — You Build It, John Coleman, HBR
The secret to a meaningful life is simpler than you think, Ephrat Livni, QUARTZ
Four Steps to Discovering Your Life’s Calling, David B. Feldman, psychology today
ויקטור פרנקל, האדם מחפש משמעות